מתוך הודעת מטעם
איגוד רופאי הילדים בישראל
הועד הארצי
אגף ילדים, המרכז הרפואי שערי צדק
איגוד רופאי הילדים מברך על החלטת משרד הבריאות לאשר שווק ושימוש בחיסונים חדשים כנגד מחלות קשות ומסוכנות בגיל הילדות אך במקביל מצר על כך שתכשירים אלה לא הוכנסו לשגרה הניתנת לכלל ילדי ישראל ואף לא נמצאות בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2008.
כיוון שעלותם של החיסונים החדשים מסתכמת באלפי שקלים לילד נוצר מצב בו אוכלוסיות חלשות מבחינה כלכלית, שהן דווקא אלה החשופות יותר למחלות זיהומיות, ידן לא תהיה משגת לחסן את ילדיהם והן יופלו לרעה. אמנם מסתמן מצב בו ביטוחי בריאות משלימים יכסו חלקית את ההוצאות, אך כיוון שביטוחי בריאות משלימים ופרטיים הם בעיקר מנת חלקם של העשירונים העליונים בחברה יוצר מצב אבסורדי בו העשירים ישלמו פחות עבור החיסונים מאשר שכבות הביניים והעניים.
כדי להוסיף חטא על פשע, משרד הבריאות מפרסם באתר האינטרנט שלו ובפרסומיו הרשמיים לוח שגרת חיסונים שאינו כולל את החיסונים החדשים ואף מתעלם מהמלצת מומחים להוסיף מנות דחף לחיסונים קיימים.
לאור כל אלה איגוד רופאי הילדים רואה לעצמו חובה אתית ומקצועית לפרסם את המלצותיו לגבי חיסונים. האיגוד פנה לחוג למחלות זיהומיות בילדים ובעזרתו ניסח את ההמלצות המפורטות להלן. האיגוד יוצא בקריאה לחסן את כל הילדים בכל התכשירים המפורטים מטה ללא דיחוי. החיסונים מומלצים ע"י גורמי בריאות מוסמכים בארץ ובעולם, והסיבה שלא ניתנים שגרתית בישראל היא רק עקב העדר תקציב.
לחץ להגדלה
הערות:
1. החיסון הפסיבי לצהבת B ניתן לתינוקות שאמם אינה נשאית לנגיף. תינוקות לאמהות נשאיות מחויבים בסדרת חיסונים אחרת למתוארת כאן.
2. התרכיב הניתן לתינוקות והקרוי בשם העממי "חיסון מחומש" מכיל את המרכיבים לפוליו, המופילוס, אסכרה, פלצת ושעלת גם יחד.
3. העלייה המדאיגה בתחלואה ובתמותה בשעלת בעשור האחרון מחייבת לדעת מומחים הוספת חיסון דחף לפני גיל ההתבגרות ובעיקרון ישנה תכנית להוסיף חיסון שכזה לבני כתות ח' אך מסיבות תקציביות משרד הבריאות דוחה את ביצוע ההחלטה.
4. נגיף הרוטה הוא האחראי העיקרי לתחלואת מעיים במשך כל השנה אך בעיקר בעונת הסתיו והחורף (אוקטובר-דצמבר). מדי שנה נפגעים אלפי תינוקות וילדים וכארבעת אלפים מהם מתאשפזים. באופן נדיר ההתייבשות עלולה לגרום אף לתמותה והסכנה גדולה בעיקר בתינוקות קטנים. עיקר הנפגעים הם ילדים בני פחות משנתיים. שיעורי ההדבקות במחלה דומים במדינות מפותחות ומתפתחות, מה שמוביל למסקנה שתנאי הסביבה, איכות המים והניקיון, אינם משפיעים על תפוצתה. החיסון שאושר הוא יעיל כנגד חמישה זנים, מגיע בצורת נוזל הניתן בדרך הפה (טיפות) וגיל החיסון המומלץ הוא תינוקות בני 6 עד 32 שבועות להם יינתן החיסון בשלוש מנות בהפרשים של 4-10 שבועות ביניהן.
5. חיידק הפנאומוקוקוס הוא הגורם העיקרי למחלות פולשניות כגון אלח דם, דלקת אוזניים, ודלקת ריאות חיידקית ובנוסף גורם למגוון מחלות נוספות כגון סינוסיטיס, דלקת קרום המוח ועוד. בישראל מאובחנים כל שנה כשלוש מאות ילדים החולים בזיהום פולשני הנגרמים על ידי החיידק, מחציתם בבני פחות משנה. אמנם החיסון אינו מונע בצורה מלאה את התחלואה אך מאז הוחל בשימוש החיסון נרשמה בארצות הברית ירידה של כ- 40% בדלקות ריאות בילדים. החיסון ניתן בזריקה, מספר המנות תלוי בגיל התחלת החיסון והוא מומלץ לכל ילד החל מגיל 8 שבועות ועד גיל 59 חדשים (חיסון ראשוני או השלמת חיסון) לפי שיקולו של הרופא המטפל. ישנן קבוצות סיכון להן ניתן החיסון חינם במסגרת סל הבריאות ואלה הן:
ילדים עם הפרעות בפעילות הטחול - אנטומיות או תפקודיות) כגון, כריתת טחול, חוסר טחול מולד, אנמיה חרמשית וכד')
ילדים עם ליקויים אימונולוגיים עקב מחלות ממאירות או טיפול מדכא חסינות וכן ילדים נשאים של נגיף ה-HIV
כל ילד הסובל ממצב רפואי המלווה בליקויים של מערכת החיסון לפי שיקול דעתו של הרופא המטפל
מצב לאחר השתלת איברים, כולל שתל קוכליארי והשתלת מח עצם
דליפות נוזל השדרה עם סיכון לדלקת עוצבה חוזרת
אי-ספיקת כליות כרונית, תסמונת נפרוטית וטיפול בדיאליזה
מחלה ממושכת אחרת כגון מחלת לב או ריאות ממושכות לפי שיקול דעתו של הרופא המטפל
6. אבעבועות רוח נחשבת בציבור כמחלה יחסית קלה אך מחקר שבוצע ע"י דר' מרשק ופרופ' סומך במרכז הארץ מצא סיבוכים בשכיחות גבוה עם תדירות אשפוזים של 1:285 ותמותה של 1 לכל 100,000. לאור זאת איגוד רופאי הילדים בישראל ממליץ מאז שנת 2000 על מתן החיסון בשגרה. וועדת ההגוי לחיסונים של משרד הבריאות המליצה על הכללתו בסל החיסונים בקרוב. משך ההגנה של החיסון מפני תחלואה לא ברור אך ממעקבים אחר מחוסנים בארצות הברית ונימצא כי יש צורך בחיסון נוסף ולאחרונה משרד הבריאות הישראלי והחוג למחלות זיהומיות בילדים פרסמו המלצות למתן מנה נוספת של החיסון בגיל 6 שנים (כיתה א').
7. שפעת היא מחלה נפוצה עם סיבוכים רבים וחלקם קשים: דלקת ראות, סינוסיטיס, דלקת אזניים ואף מוות. ההמלצה של שנים עברו לחסן ילדים עם מחלות כרוניות ובעיקר מחלות ריאה, נשימה, לב וכליות הורחבה וכוללת היום חיסונם של כל הילדים החל מגיל חצי שנה. בשנה הראשונה יש לתת שתי מנות בהפרש חודש זו מזו ולאחר מכן לחסן מדי שנה לפני בוא החורף.
8. פפילומה אנושית גניטאלית (HPV) הינה הזיהום הנפוץ ביותר בין אלה המועברים במגע מיני וההערכה היא כי בישראל ישנם כחצי מיליון גברים ונשים החולים במחלה [7% מתוך 7 מיליון תושבים]. בלמעלה מ 90% מן המקרים המחלה חולפת מאליה בתוך שנתיים אך 10% מהנשים תפתחנה זיהום מתמיד ואלה בסיכון מוגבר לפתח נגעים טרום סרטניים מתקדמים בצוואר הרחם ועד לסרטן ממש כולל באברים סמוכים. מטרת החיסון היא פיתוח תגובה חיסונית טובה כנגד נגיפי ה- HPV שכן בניגוד לחיסונים בהם מזריקים נגיפים מוחלשים הגורמים למחלה קלה, החיסון כנגד נגיפי ה- HPV בנוי ממרכיבי המעטפת החיצונית של הנגיף, מרכיבים שאינם מדבקים. החיסון מומלץ לילדות בטרם החלו בקיום יחסי מין אך מורשה להינתן לילדות מגיל 9 ועד לנשים בגיל 26 שנים. ניתן לתת את החיסון גם לנערות ונשים המקיימות יחסי מין. לגבי בנים, מחקרים מצאו שגם הם ייהנו מהשפעתו המגנה של החיסון אך אין המלצה לחסנם. משך ההגנה שמספק החיסון אינו ברור שהרי המחקרים עליו הם בני חמש שנים בלבד. החיסון ניתן בצורת זריקה תוך שרירית – 3 פעמים: הזריקה השנייה לאחר חודשיים והשלישית אחרי 6 חודשים.
9. לילדים עם חסר/פגם מולדים במערכת החיסון ו/או חסרי טחול ו/או תלמידי פנימייה/ישיבה מומלץ לשקול לתת חיסון נגד מנינגוקוקוס
על החתום
פרופ' פרנסיס מימוני (יו"ר), פרופ' אשר טל (מזכיר כללי), פרופ' שי אשכנזי, ד"ר אלי גזלה, ד"ר שמעון ברק (גזבר), פרופ' דוד גרינברג (יו"ר חיפ"ק), ד"ר שמואל גור (יו"ר חיפ"א), פרופ' דוד ברנסקי (יו"ר יוצא).