Childhood Immunizations and Chronic Illness

Lynne L. Levitsky, M.D.

The New England Journal of Medicine Volume 350:1380-1382 April 1, 2004 Number 14

חיסונים ומחלות כרוניות

מאת ד"ר לין ל. לויצקי

מתוך מאמר בעיתון הרפואי המוביל ברפואה.

מאה אלף איש, על פי חישוב פשוט, חוסנו בעולם.  מספר האנשים שנהנו מתועלת החיסון ברחבי אירופה ואזורים אחרים על פני הגלובוס לא ניתנים לחזות: ונעשה היום ברור מכדי להודות במחלוקת, שהכחדת אבעבועות שחורות, הפורענות הנוראה ביותר של המין האנושי, חייבת להיות המטרה הסופית של השימוש בחיסון.

אדוארד ג'נר, 1801

    מילים מלאות תקווה אלו של ג'נר חזו את הנולד, על אף שעברו עוד 200 שנה עד שנגיף האבעבועות השחורות הוכחד מין העולם. לפני מאה שנה, יותר מ  48000 איש נדבקו באבעבועות שחורות כל שנה בארה"ב.   היום, המחלה פסה מן העולם והנגיף שמור ונעול במספר מעבדות בעולם. בעקבות חיסון המוני, מחלות נוספות הקשורות בתחלואה ותמותה גבוהים כמעט שנעלמו מארה"ב. בשנת 2001, היו רק שני מקרי דיפטריה, לא היה אף מקרה של פוליו, ודווחו 116 מקרי חצבת. לפני שפותחו החיסונים למחלות אלו, יותר מ 170,000  מקרי דיפטריה, 16,000  מקרי פוליו, ו 500,000 מקרי חצבת דווחו כל שנה בארה"ב.  חיסונים מונעים מחלות בילדים, מקטינים את הנטל הנגרם מהמחלות על האוכלוסייה הכללית, ויכולים לגרום לחיסון "עדר" (כאשר אלו שלא חוסנו נהנים מירידה בפיזור הנגיפים או החיידקים עקב ירידה בתחלואה, או עקב חיסון פסיבי כאשר הוירוס המוחלש עובר מהמחוסן לסביבתו) ולמנוע התפשטות של מחלות קטלניות.  המטרה המוחלטת של הרפואה הציבורית היא להשיג באמצעות החיסון, חיסול של המחלה המידבקת , ובהמשך הצורך בחיסון נגדה. מטרה זו הושגה עד עתה רק במקרה של אבעבועות שחורות.

ד"ר ג'נר מחסן בפעם הראשונה בשנת 1769

אלא שהחיסונים אינם נטולי סיכון לחלוטין. מספר חיסונים שפותחו ב 40 שנה האחרונות היו קשורים בתופעות לוואי בלתי צפויות.  החיסון נגד נגיף השלשול, וירוס "הרוטה" הגורם להתפרצויות של מגפות שלשול בקיץ, גרם לעליה בשכיחות התפשלות המעי – חסימת מעי בתינוקות (כאשר המעי נכנס בתוך עצמו כשרוול ומצריך התערבות מיידית) ועל כן הופסק מיד. וירוס הפוליו החי (בטיפות) גרם להופעת המחלה (אל דאגה – מדובר בחיסונים בתחילת דרכם,  מלפני 40 שנה ! היום קורה רק אחת למספר מיליון חיסונים , ד"ר פדה)

    ידוע שהתערבות של רפואה ציבורית נושאית בחובה תמיד סיכון פוטנציאלי.  חשוב מאוד לציין שהרווח הטמון בכל חיסון במניעת המחלה במחוסן, ובבריאות הציבור ככלל שקול כנגד כל סיכון קטן בחיסון פרטני מסוים. החלפנו את התחלואה ותמותה הקשורים בהרבה מחלות זיהומיות חריפות בילדים, בתחלואה ותמותה הקשורים במצבים כרונים יותר שהגורם להן עדיין לא ידוע.

    תינוקות המחוסנים לפי ההוראות היום מקבלים 18 זריקות נפרדות להגן בפני 12 מחלות זיהומיות שונות עד גיל שנתיים. לאור סמיכות הזמנים בין מתן חיסונים חוזרים והופעת מחלות כרוניות בילדים, אין פלא שיש ספקולציות שונות לגבי הקשר בין החיסון להופעת המחלה. הויכוחים סביב ההשערה של עליה בשכיחות אוטיזם או סוכרת נעורים בילדים בעיקר עוררו פולמוס ציבורי.  דאגה בעקבות השפעות   מזיקות של החיסונים בילדים התמקדו סביב הפוטנציאל של תגובות לוואי לחיסונים מומתים, אפשרות  גורמים מזיקים בחומר הנלווה בחיסון (חיסון אינו מורכב רק מוירוסים מוחלשים או מומתים, חלקי תאים של חיידקים או חיידקים מומתים או חלבונים מחיידקים אלא גם חומרים ממיסים, משמרים, גורמי דלקת שמטרתם "למשוך אש" של המערכת החיסונית לחומר נגדו מעונינים ליצור חיסון.  הזרקה של  וירוסים מוחלשים בלבד או  חיידקים מומתים לא תיצור חיסון.  ד"ר פדה).  יש כיום מספיר אינפורמציה כדי לאפשר לנו לקבוע ביטחון מה מנגנון הפעולה של כל אחד מהגורמים הללו. תגובות לוואי לחיסונים מומתים כוללות בכי ממושך, חום,  אי שקט, ונדיר – פרכוסי חום  בילדים <1% מהילדים המקבלים חיסון משולש של דיפטריה טטנוס ושעלת.  תגובות קשות היו בעבר מהחיסון שהכיל את כל חיידק השעלת מומת, ואלו היו עד כדי איבוד הכרה ושוק. תופעות אלו כמעט נעלמו לחלוטין עקב החיסון החדש (אינפנריקס) המכיל רק  3-5 חלבונים מהחיידק.

    מרכיבים נוספים בחיסון כמו חומרים אורגניים, פורמאלדהיד, אלבומין אנושי, חלבוני ביצה, אנטיביוטיקה, חלבוני פטריות, אלומיניום וחומר משמר – טיומרוסיל.  לעיתים דווחו תגובות אלרגיות לאחד מגורמים אלו.  יש לזכור שאלומיניום נמצא בטבע באופן טבעי בכלכלה שלנו וריכוזו בחיסון נמוך מריכוזו למשל בחלב אם או  אבקת חלב.  בהרעלת כספית ידועות תופעות נוירולוגיות, ועל כן נוכחותו במספר חיסונים עורר דאגה. אולם הכספית הנמצאת בחיסונים איננה כספית אורגנית, והיא מתפנה במהירות מהגוף, ולא מצטברת (כמו בהרעלות כספית ) בגוף ולכן איננה גורמת לתופעות לוואי.

    בעבודות אפידמולוגיות גדולות וקפדניות הוכח שאין קשר בין אוטיזם לחיסונים, אך למרות זאת החששות והדאגה של ההורים ממשיך.  מאז שנת 2001 חיסונים בארה"ב (ובארץ) לא מכילים יותר את החומר המשמר טיומרוסיל.  עבודות על שכיחות אוטיזם בשנים הקרובות בוודאי ירגיעו את אלו שעדיין חוששים (הוצאת טיומרוסיל מחיסונים לא תקטין שכיחות אוטיזם).   חיסון הפוליו בטיפות הוא וירוס חי מוחלש אפקטיבי מאוד למנוע מחלה בילדים עם מערכת חיסון תקינה, וליצור "חיסון עדר" (חיסון "פסיבי" כאשר ילד שחוסן מפיץ וירוס מוחלש לסביבתו המתחסנת בלא לקבל את החיסון אישית).  החיסון החי מהווה סכנה לילדים עם כשל חיסוני (מצב נדיר ביותר בילדים). חיסון מומת מומלץ היום לכל הילדים.  הועלתה אפשרות שחיסונים חיים כמו חצבת חזרת אדמת, הם משפיעים חזקים על המערכת החיסונית ויתכן וקשורים למצבים אוטואימוניים (כאשר המערכת החיסונית תוקפת את העצמי – את הגוף), כולל סוכרת נעורים. אך הקשר בין חיסונים והתפתחות מחלות אוטואימוניות  לא הוכח.  סוכרת נעורים כיום מתפתחת בגיל צעיר יותר מבעבר, ושכיחות ה גדולה בשכבות סוציואקונומיות גבוהות יותר, עובדה המהווה בסיס לתיאוריה שסביבה נקייה והגיינית יותר ופחות מחלות זיהומיות גורמת להופעת מחלות אוטואימוניות.  גורמים אלו קשורים גם הם לעליה ברמת החיסונים באוכלוסייה.  מחרקים בהיקף קטן הציעו קשר אפשרי בין התלקחות סוכרת וחיסונים , אולם מחקרים אפידמיולוגיים רחבים ומדוקדקים יותר שללו לחלוטין קשר כזה. עבודות בעיקר בשניה, הראו באופן חד משמעי שאין כל קשר בין חיסון לסוכרת נעורים, הן בחיסון החי והן בחיסון המומת. עבודות אחרות הראו שגם שכיחות האוטיזם זהה בי ן ילדים שקיבלו חיסון חצבת-חזרת- אדמת (350,000  ילדים) לעומת אלו שלא חוסנו  150,000)  ילדים).  המחקר הרפואי חייב להתקדם לשאלות המכריעות יותר: לזהות את הגורם הגנטי, האימוני והסביבתי בבסיס מחלות כמו סוכרת נעורים, כדל להגיע לפתרון איך למנוע ולטפל במחלות אלו.

ד"ר לין ל. לויצקי הוא מומחה במחלקה האנדוקרינית, בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס, בית הספר לרפואי הרוורד, בוסטון